פחד הוא רגש חשוב ביותר שמטרתו לסמן לנו שמשהו מסוכן לנו ו\או עשוי לאיים על שלמותנו. ישנם מצבים רבים בהם תחושת פחד מניעה אותנו לפעולה של התרחקות מהסכנה (FLIGHT) התעמתות עמה (FIGHT) או ניסיון לחמוק מפני האיום (FREEZE).
קשה מאוד להישאר עם תחושת פחד ועבור רוב האנשים חוויה אמיתית של פחד אינה מקבלת מקום, שהות והזדמנות להיחוות ולהתפרק כהלכה. זאת, משום שאנו נוטים להעדיף לחוות תחושות נעימות ולהחיש את היעלמותן של אלו השליליות. בדומה לכך, הנטיה הטבעית שלנו היא להקל על מי שאנחנו אוהבים ולנסות ולמנוע מהם לחוות רגשות לא נעימים. כך סביר שכאשר נראה מישהו מפחד ננסה להרגיע, לומר שאין ממה לפחד וש"יהיה בסדר".
הדבר נכון במיוחד עם ילדים קטנים. כשילדים חווים פחד, הדבר הראשון שיעשו הוא לפנות לדמות בטוחה שתסייע ותרגיע. כאשר ניסיונות ההרגעה מתחילים באישור של החוויה שלנו (זה באמת יכול להיות מפחיד כש…), כאשר הם מווסתים ומותאמים לצרכים שלנו (מבחינת גוון הקול של הדמות המרגיעה, איכות הקשר איתה, מידת ההכרה והתוקף לפחד שאנחנו מקבלים) אז ההרגעה עובדת וטוב שכך.
בפעמים אחרות בהן כילדים אנחנו לא מצליחים לחוות רגיעה, נוצר קונפליקט בין מערכת ביטוי הרגשות שלנו שחווה רגש\צורך שזקוקים להתייחסות, מקום וביטוי, ובין מערכת ההתקשרות שלנו – המערכת שדואגת שלא נהיה לבד כדי שנשרוד ומייצרת רצון אבולציוני חזק לשמור על הקשר עם הדמות שמטפלת בנו.
במצב כזה של קונפליקט בין שתי המערכות אנחנו לרוב נעדיף את הקשר עם הדמות המטפלת כי הישרדותנו תלויה בה. במילים אחרות, ילד עשוי לחוש פחד אמיתי אך משום שהדמות המטפלת מסמנת לו שאין מקום ויכולת לשהות עם הפחד, ומשום שהפחד לא נעלם תתפתח מצוקה. על מנת להתמודד עם המצוקה יתכן והילד יפתח מנגנוני התמודדות כמו הכחשה וניתוק מפחד, ובכך יתקשה לשמור על עצמו מסכנ ל ות שפחד עתידי אמור להזהיר מהן. אפשרות אחרת היא שהילד יחווה חרדה ופאניקה שיפגעו בתפקודו כי לא יצליח ליישב את הקונפליקט בין המערכות השונות.
גם כמבוגרים המנגנון הזה משוחזר. באינטרקציה חברתית בה נביע פחד\דאגה, סביר להניח שינסו להרגיע אותנו ולומר שיהיה בסדר. כך שוב נישאר עם פחד שלא זכה לביטוי ולעיבוד מלא, ובכך נהיה פגיעים לחרדה ולשימוש במנגנוני הגנה שמסייעים לנו רק באופן חלקי להתמודד עם החוויה.
"רגשות לא מבוטאים אינם נכחדים לעולם. הם נקברים בחיים ויגיחו מאוחר יותר, בדרכים מכוערות יותר" (זיגמונד פרויד). כשאנחנו לא באים במגע אם הפחדים שמלווים כל אחד מאיתנו, יש סכנה שאותם פחדים יוחלפו בחרדה ובהתנהגויות שלא משרתות אותנו כמו זהירות יתר והימנעות מלחיות את החיים כמו שאנחנו רוצים, או לחלופין חוסר יכולת לשים לב לדברים שמסוכנים לנו בין אם באופן רגשי כמו מערכות יחסים רעילות ובין אם באופן פיזי כמו לאכול אבטיח ואז להיכנס לבריכה ;-).
Image by prostooleh on Freepik
אז כיצד אפשר לתת מקום לפחד?
+ הפחיתו את הבושה סביבו – הבושה שלעתים נלווית לתחושת הפחד מעמיסה עלינו עוד יותר ודוחפת אותנו לשמור את הפחד בפנים ולהימנע מחוויתו. לא פגשתי אדם שלא מפחד ממשהו, כאמור פחד הוא רגש בסיסי וטבעי שכולם חווים. הבושה גם היא חשובה (על כך נדבר אולי בפעם אחרת), תנו לה מקום, אך גם נסו להודות לה על כך שדואגת שנתנהג באופן מותאם, והזמינו אותה לנוח בצד.
+ אל תפחדו מהפחד – באופן טבעי ניסיון לתת מקום לפחד מלווה בחוויה לא נעימה ולעתים תחושה שלא נעמוד במה שקורה עכשיו ונתפרק. ברגעים אלו חשוב לזכור שרגש פחד הוא דבר שכמו שהוא עולה, כך הוא גם יורד וחולף.
+ נסו לשתף אדם קרוב במה שעובר עליכם – כדאי לבחור במישהו שאתם מרגישים עמו בנוח, בטוח. אחד שאתם סבורים שיוכל להכיל את התחושות שלכם ולא ימהר להציע פתרונות. ספרו על הפחד, מה החשש שיקרה? ובמידה ויקרה איך ישפיע עליכם ומה יגרום לכם להרגיש? מה הפחד מזכיר לכם? אילו כוחות יש לכם להתמודד עמו?
כאשר נותנים מקום ראוי לפחד אז אפשר להבין מה רק מפחיד ומה באמת מסוכן. בהתאם לכך, צפוים להגיע שחרור, רגיעה והקלה. במידה ונתקלתם בקושי לעשות כך, או אם אתם עדיין חווים מצוקה, אל תשארו איתם ופנו לסיוע מקצועי.
Image by serhii_bobyk on Freepik
