בעידן המודרני חיינו עמוסים אולי יותר מאיי פעם. מרביתנו חווים קונפליקט בית-עבודה שהוא הצורך לנוע בין שני תפקידים אותם אנו נדרשים לבצע. מחד אנו משקיעים רבות בפיתוח עצמי, בעבודה ובקריירה, ומאידך אנו מנסים לנהל מערכות יחסים זוגיות וחברתיות, משתדלים להיות הורים טובים דיים לילדינו ובתוך כל זה גם לשמור מקום לעצמנו ולמה שאנחנו צריכים.
בתוך המרוץ המטורף הזה ביום אחד אנחנו מג'נגלים בין משימות שונות בתוך סביבות שונות. כך ברגע אחד אנו מקיימים שיחת טלפון חשובה שקשורה לעבודה וברגע אחר מתגלשים בגינה עם הילדים.
ילדינו כל הזמן אומרים לנו דברים ומעבירים לנו מסרים בין אם בצורה ישירה ובין אם בדרך עקיפה (התנהגות). פעמים רבות לנוכח העומס הרב, אנו לא פנויים לשמוע מסרים אלו או מתקשים להבינם. כך למשל, לסיטואציה היום יומית של ילד שמציק לאחיו עשויות להיות מגוון פרשנויות. אולי הוא רוצה בקרבתו ומתקשה למצוא דרך מתאימה, אולי מנסה למשוך את תשומת לב ההורים, אולי חווה תסכול וחוסר מעש, אולי חווה קנאה, אולי נוקם על משהו שקרה אתמול, אולי חווה קושי בסביבה אחרת ומשליך אותו ליחסים עם אחיו. אלו הם רק חלק מן המסרים שעשויים ילדינו לשדר לנו בסיטואציה הנתונה.
Image by lookstudio on Freepik
אז מה יכול לסייע לנו להבין מה קורה פה? או כיצד ללכוד מסרים?
אנחנו ההורים מכירים את ילדינו יותר מכל אחד אחר, לעתים כל מה שנדרש הוא התכווננות לשאלה מה המסר שהילד מנסה להעביר? שאלו את עצמכם שאלה זו ותראו שפעמים רבות אתם מבינים את עולמו הפנימי של ילדכם בצורה מדויקת להפליא.
עם זאת, לעיתים משהו חוסם לנו את הראיה ואת ההבנה. ברגעים אלו מוטב שנביט פנימה וננסה להבחין האם אנחנו במצב לקלוט משהו. האם אנחנו פנויים לכך רגשית או שאנו חווים תחושות שמונעות מאתנו להיות קשובים, כמו למשל כעס מאוד גדול על מה שקרה עכשיו.
לאחר שבדקנו שאנו פנויים לחשוב בצלילות ופינינו מרחב פנימי מספק, אפשר לשאול את עצמנו או את ההורה שלצדנו (אם יש) מה הביא את הילד להתנהג כפי שהתנהג? מה ניסה לבטא באמצעות ההתנהגות? האם התנהגויות אלו חוזרות במצבים\מקומות מסוימים? מה קדם להתנהגות?
לכשעיבדנו קצת את הדברים בעצמנו אפשר לשוחח עם ילדינו. כמובן כדאי לשים לב שגם אנחנו וגם הם פנויים לשוחח (כשהם אומרים "לא לחפור" לעתים כדאי להקשיב לכך), כי יש לכך מקום נעים, כי הסביבה סטרילית (לא ליד אחים למשל) וכי השיח נעשה ממקום חקרני ומתעניין ולא חקירתי.
דיבור על דברים והבנתם יחד עם ילדיכם מחזק את הקשר בינכם ומגביר את הסיכוי שיספרו לכם מה עובר עליהם בעתיד, בטוב וברע ובכל גיל. המחשבה והשיח עם ילדכם נותן להם תחושה שהם חשובים, מרחיב את יכולות החשיבה וההבנה שלהם, מסייע להם להכיר את עצמם טוב יותר, משפר את היכולות הרגשיות שלהם ובהמשך גם מגביר את הסבירות שיוכלו לבטא את עצמם באופן מדויק ויעיל יותר.
Image by pressfoto on Freepik
